Articles in the קטרקט Category
קטרקט »
עריכה: דרור דקל, ניר ארדינסט
למעשה, אצל אפקיים השימוש באוטורפרקטומטר הוא יעיל למדי מפני שהם לא מסוגלים לעשות אקומודציה. אבל הטוב ביותר הוא להתחיל עם רטינוסקופ. לאחר מכן כדאי להשתמש במסגרת בדיקה ולא בפורופטר, מפני שאפשר לראות את הפציינט וגם להגיע למצב שהכי דומה למשקפיים הסופיים.
מפני שמדובר במרשמי- פלוס גבוהים מאד, המרחק האחורי והזווית הפנטוסקופית חשובים. אם יש הבדלים בין המסגרת של הלקוח ומסגרת הבדיקה, צריך לחשב את תוצאות הבדיקה בהתאם למסגרת הלקוח.
צריך לתת את מרשם הפלוס המלא לרחוק. בד"כ לא יהיה חסר להם תיקון לביניים, מפני שעדשת פלוס מגדילה את …
קטרקט »
עריכה: דרור דקל, ניר ארדינסט
אפקיה הינה מצב נדיר מאד כיום, מפני שהיום משתילים בעין IOL בזמן ניתוח ירוד. לכן, הפרק על האפקיה יהיה קצר.
אפקיה חד- עינית- הפתרון הטוב ביותר במצב זה, אם רוצים לנסות לקבל ראייה דו- עיניית הוא, כמובן, עדשות מגע. אך אם פגשת פציינט שהתרגל לא להשתמש בעין האפקית (היא הושארה ללא כל תיקון) ואין לו תלונות- אין צורך לשנות מצב זה.
קטרקט »
עריכה: דרור דקל, ניר ארדינסט
ניוון מקולה וירוד מופיעים פעמים רבות ביחד, ולפעמים קשה לקבוע מי מהם אחראי יותר לירידה בראייה. אפשר לבדוק את המקולה ע"י: סליט-למפ עם עדשה של 90+ , אופטלמוסקופ לא ישיר, ו- OCT(Optical Coherence tomography) לבדיקת בצקת במקולה וחורים במקולה, כדי להעריך כמה מהירידה בראייה היא בגלל בעיה במקולה.
עיוותים והפרעות רפקטיביות הנגרמות מירוד ניתנים להבחנה הכי טוב עם רטינוסקופ, יותר מאשר עם סליט- למפ. ישנה המלצה בספרות על דחיית ניתוח הירוד ככל האפשר במקרים שבהם הבעיה העיקרית היא במקולה, כל עוד ניתן לעזור לפציינט ולשפר את הראייה …
קטרקט »
עריכה: דרור דקל, ניר ארדינסט
ההפרעה לראייה כתוצאה מירוד תלויה במידת העכירות, במיקומה ובגודל האישון. למשל, פציינטים שאצלם העכירות היא מרכזית (כשיש ירוד מסוג PSC למשל) יראו פחות טוב ביום, כשהאישון קטן, ויותר טוב בלילה כשהאישון יתרחב.
במקרים אלה ניתן לפעמים לתת עם הניתוח טיפות הרחבה, אם יש הפרעה חמורה לתפקוד בגלל ההפרעה לראייה.
במקרים שהעכירות גדולה יותר בפריפריה של העדשה, ניתן לתת מיוטיקה חלשה. בכל מקרה, מתן טיפות צריך להיות מלווה במעקב אחר הלחץ התוך עיני ואחר עומק הזווית ע"י גוניוסקופיה. כדאי להמליץ לפציינטים עם ירוד להרכיב משקפי שמש אופטיים בשעות היום, …
קטרקט »
עריכה: דרור דקל, ניר ארדינסט
אופייני לירוד התחלתי יחסית. נגרם מכך שבין האזורים היותר עכורים של העדשה יש מספר נקודות של צלילות יחסית. מכיוון שהדמויות קרובות מאד, הפציינט יראה ביום דמות אחת מטושטשת או מרוחה, ואפקט ריבוי- הדמויות יבוא לידי ביטוי רק בלילה, במבט על נקודת- אור, כמו פנס או ירח.
כאשר הירוד מתקדם, אפקט הפוליופיה נעלם, בד"כ. במקרים של תלונות חמורות ניתן לתת לפציינט מיוטיקה חלשה בעין זו, אך בד"כ קצת סימפטיה והסבר על התופעה יספיקו לחלוטין.
*פוליופיה – כאשר רואים בעין אחת שתי דמויות או יותר.
קטרקט »
עריכה: דרור דקל, ניר ארדינסט
כאשר הירוד מתקדם הוא יוצר לרוב, שיפט מיופי המקצר (מקרב) את הנקודה הקרובה. אם התהליך אינו זהה בקצב ההתקדמות בשתי העיניים, זה ייצור חוסר איזון לקריאה. צריך לבדוק כל עין בנפרד לקריאה ולתת לכל אחת את ה- add המתאים לה, כך שיתאימו לאותו מרחק קריאה. בעין היותר מיופית נצטרך לתת add נמוך יותר.
אבל אם אין תלונות עם המשקפיים הנוכחיות- לא צריך לשנות כלום- לפעמים במצב זה הפציינטים דווקא נהנים מטווח לראייה לקרוב גדול יותר מפני שכל עין מותאמת למרחקים קצת שונים.